מוזמנים להתקשר: 03-5711999

סויה וסרטן השד | אנטוניו טרו | הרבליסט קליני N.D , CI.H | טיפול בכאב | קליניקה לכאב | בית הרופאים הברזל 11 רמת החייל ת"א

סויה וסרטן השד.

אנטוניו טרו – תזונה וריפוי טבעי  –  המרכז לגישה הולסטית ואינטגרטיבית

הסבר קצר על האיזופלבונים :

האיזופלבונים שייכים למשפחת הפלבנואידים שאלה חברים במשפחת הפיטוכימיקלים הגדולה ביותר משפחת הפנולים.

האיזופלבנים העקרים הם גנסטין ודצין.קצת על המטבוליזים שלהם, האיזופלגונים מגיעים אלינו בצורת גליקוזידים במעי הם הופכים הידרוליזה משתחררים בצורת האגליקון שלהם . אותם אגליקונים נספגים במעי ,במקרה של דצין הם יכולים לעבור ב30 אחוז מהאוכלוסיה מטבוליזם נוסף

 

המבנה המרחבי של איזופלבונים אכן דומה למבנה המרחבי של הורמון המין הנשי אסטרוגן ולכן הם זכו לכינוי המפורסם פיטואסטרוגנים שיחד אתו הגיע כתב אישום מורחב שתולה בהם קשר למגוון תחלואים ותופעות שקשורות ברמות גבוהות של אסטרוגן.

שאחד הסעיפים המובילים בכתב האישום הזה  הוא קשר לסרטן השד. סרטן השד הוא אחד הסרטנים השכיחים יותר בעולם המערבי ב- 75 אחוז מגידולי סרטן השד אכן מבטאים רצפטור לאסטרוגן ומכונים ER+ ואכן אחד מגורמי הסיכון לפיתוח של סרטן תלוי אסטרוגן הוא אכן חשיפה גבוהה וממושכת לאורח החיים לאסטרוגן כמו שיכול לקרות במצבים של קבלת ווסת בגיל מוקדם אובדן ווסת בגיל מאוחר ומצבים של הריונות מאוחרים או העדר הריונות וכדומה.

אך לא כל הרצפטורים לאסטרוגן נבראו שווים. יש לנו שני סוגי רצפטורים מסוג אלפא ובטא ,בכל הגוף קיימים שני סוגי הרצפטורים אבל הפיזור שלהם משתנה בהתאם לרקמה . בשד וברחם יש לנו ריכוז הרבה יותר גבוהה של רצפטורים מסוג אלפא,  לעומת זאת בעצם בכלי הדם ובערמונית אצל גברים ריכוז גבוה יותר של רצפטורים מסוג בטא.

העובדה שישנם סוגים שונים של רצפטורים לאסטרוגן ופיזור שונה שלהם בגוף הביאה לגילוי ופיתוח של חומרים SERMs  והם מתאפיינים בזיקה נמוכה יותר לרצפטורים לאסטרוגן באקטיבציה נמוכה יותר של אותם רצפטורים בהשוואה  לליגנד המקורי שהוא כאמור אסטרוגן . והוא כמו כן יודע להקשר סלקטיבי לרצפטור אלפא או בטא.

בסופו של דבר כל אותם מאפיינים מובילים לתכונה שלהם של השרייה של השפעה חלשה אנטגוניסטית או אגוניסטית לאסטרוגן בהתאם לרקמה בה הם פועלים

והתכונה הזאת באמת גרמה להם להיות חלק מהטיפול התרופתי לסרטן שד ER + .

למשל תרופת טומוקסיפן היא בעלת אפקט אנטגונסטי בשד לעומת זאת בעלת אפקט אגוניסטי בעצם וברירית הרחם מה שמוביל למעשה בחיסרון מסוים כי אנחנו יודעים שנטילה ממושכת של תרופת טומוקסיפן יכולה לעלות סיכון לסרטן רירית הרחם לעומת זאת אוויסטה בעלת פרופיל סלקטיבי יותר היא אכן אנטגוניסטית לאסטרוגן בשד כפי שהיינו רוצים, בנוסף לכך היא גם אנטגוניסטית ברירית הרחם . בעצם לעומת זאת היא אגוניסטית מה שהופך אותה גם לתרופה יעילה לאוסטאופורוזיס.

האם ניתן להגדיר איזופלבונים בתור SERMs מסתבר שכן מחקרים בסוף שנות התשעים מצאו העדפה ברורה של איזופלבונים לקולטני בטא  על פני קולטני אלפא. כאמור קולטני בטא נמצאים בריכוז  מאוד מאוד נמוך בשד ולכן הגיע ההבנה שנכון יותר לסווג את  האיזופלבונים בתור SERMs  ממקור טבעי לעומת פיטואסטרוגנים.

ולכן מעתה נא אמרו במקום פיטואסטרוגנים –  SERMs : Selective Estrogen Receptor Modulator

מהו פרופיל הפעילות של איזופלבונים בתור SERMs הם אגוניסטים בעצם, ובכלי הדם כאמור דווקא השפעות מבורכות של אסטרוגן ולכן הם נחקרים בתור חומרים שיכולים לסייע במניעת אוסטאופורוזיס וכמו כן במניעת מחלות לב וכלי דם.

לעומת זאת הם בעלי אפקט אנטגונסטי לאסטרוגן ברקמת השד מה שפותר אותם מאשמה של העלאת סיכון לסרטן השד.

כמו כן רצפטורים מסוג בטא בשד נמצאו כבעלי השפעה אנטי פרופילטיבית אנטי סרטנית

לעומת זאת רצפטורים מסוג אלפא נחשבים ככאלה שמקדמים את התהליך הסרטני. וכמו כן כאשר מאבחנים ER +סרטן שד  למעשה מאתרים רצפטורים מסוג אלפא כי הם למעשה  אותם רצפטורים שתאי  השד הסרטני מבטאים.

אז על רקע המידע הזה איך יכול להיות שיש חשש כל כך חזק ומושרש בכל הקשור לצריכת סויה וסרטן השד ?.

 מדובר במחקרים שבוצעו  ברובם בתחילת שנות האלפיים מחקרי אין ויטרו – ואין ויוו שחלקם מצאו השפעה פרו סרטנית של איזופלבון גנסטין על פרוליפרציה של תאים לסרטן השד.

לעומת זאת גם היו מחקרים אין ויטרו – ואיו ויוו שהראו תוצאות הפוכות חלקם מאוחרים יותר.

לסיכומו של דבר המחלוקת או לחילופין  למעשה לא מחלוקת כי זה מחלוקת שהוכרע מזמן כנגד הסויה, אותה הכרעה כנגד הסויה מושתתת למעשה על  אותם  מחקרי איו ויוו ואין ויטרו שהראו השפעה פרו סרטנית. וכאמור זו רק חלק מהתמונה . ועל רקע זה מאוד מעניין לדעת מה מחקרים בבני אדם מראים.

סקירה נרחבת שנעשה בעיתון היוקרתי פלוס וואן שפורסם מזמן בנובמבר 2013 התייחס לצריכת איזופלבונים בסרטן השד בעיקר איזופלבונים שמקורם בסויה .

מחקרים האלה הם מחקרים קליניים שבדקו פרמטרים מסוימים בנושא הזה כמו כן ישנם מחקרים פרוספקטיביים ומחקרי קייס קונטרול.

לפני שנסתכל בתוצאות והם אכן מרשימות, נכיר מעט את צריכת האיזופלבונים ברחבי העולם כדי שנכיר טוב יותר את התוצאות

הצריכה בתזונה היפנית מסורתית הי בין 6 ל11 גרם חלבון סויה שהם נותנים לנו משהו כמו  בין 25 50 מ"ג  של איזופלבונים ליום .כאשר באחוזונים העליונים של הצריכה אנחנו מגיעים ל100 מ"ג של איזופלבונים ליום. לעומת זאת בעולם המערבי צריכה צנועה בהרבה סך הכל 3 מ"ג איזופלבונים כאשר גם הם לא נצרכים כמוצרי סוייה באופן ישיר אלה כתוצאה מהעובדה שחלבון סויה מופיע במגוון מזונות סויה מעובדים.

באחוזי צריכה עליונים יותר בעיקר  מאופיינים צמחונים וטבעונים אנחנו רואים גם צריכה  של 10 מ"ג של איזופלבונים ולפעמים גם כמויות שאפשר להשוואות אותם לצריכה היפנית.

איך מגיעים לאותה כמות שמאפיינת תזונה יפנית. כבר בחצי כוס טופו או בחצי כוס אדממה אנחנו מגיעים ל30 מ"ג איזופלבונים .מיסו עוד מוצר סויה מסורתי 2 כפות שלו יתנו לנו 15 מ"ג נוספים . מעניין לציין בהקשר הזה שבחלב סויה שהוא המוצר סויה הכי נצרך במערב מספק כמות  מאוד קטנה של איזופלבונים. סך הכל כ3 מ"ג תלוי בחברות השונות. (עכב אחוז קטן של סויה במשקה סויה)

 

ולפניכם התוצאות……

 

צריכה של סויה בקשר לסיכון להיארעות סרטן השד –  כבר אפשר לראות שאף  לא אחד מהמחקרים  הראה קשר חיובי בין מוצרי  צריכת סויה להיארעות סרטן השד . ולעומת זאת למעלה ממחצית מחקרי קייס קונטרול הראו קשר הפוך בין צריכת סויה לבין היארעות סרטן השד שמראים צריכה של יותר מ"ג12 איזופלבונים ליום . ואנחנו רואים שזה היה עיקר המחקרים שהראו הגנה  בצריכה יחסית גבוהה לתזונה המערבית. המחקרים הפרוספקטיביים לא הראו קשר הפוך אך לא הראו קשר חיובי בין צריכת סויה לבין היארעות סרטן השד .

דרך נוספת להעריך צריכת סויה ואולי דרך מדויקת יותר לבדוק באופן ישיר את רמת איזופלבונים בסרום. אז התייחסו גם למחקרים שבדקו את  הפרמטר הזה וגם כאן אף לא אחד מהמחקרים  לא הראה קשר חיובי  בין רמות איזופלבונים בדם בקשר להיארעות סרטן השד . לעומת זאת למעלה ממחצית מחקרי קייס קונטרול הראו קשר הפוך כאשר גם כאן בצריכה שגבוה יותר מ מ"ג12 איזופלבונים ליום.

היה מחקר פרוספקטיבי אחד שגם הראה קשר הפוך בצריכה וכאמור לא היה מחקר אחד שהראה קשר חיובי בין צריכת איזופלבונים לבין היארעות סרטן השד.

 

מה לגבי אוכלוסייה  שחולות בסרטן השד או חולות ששרדו את המחלה שזו אוכלוסייה שהיחס עולה לגביה לגבי בטיחות של צריכה של סויה . אותם מחקרים פרוספקטיביים שחקרו את הנושא הזה אף לא אחד מהם הראה קשר של הגברת סיכון להישנות או לתמותה שניים מהמחקרים לעומת זאת הראו דווקא ירידה בסיכון להישנות . שיניהם למעשה בצריכה שמאפיינת  את התזונה היפנית למעלה מ 42 מ"ג במחקר אחד .במחקר אחר  למעלה מ 62מ"ג איזופלבונים המחקר הזה  גם הראה קשר הפוך לתמותה מסרטן השד. בנוסף אליו עוד 3 מחקרים נוספים הראו קשר הפוך לתמותה מסרטן השד. כאשר המחקר הרביעי כלל כמויות יותר קרובות לאלה שנצרכות במערב של איזופלבונים. למעלה מ 7 וחצי  מ"ג איזופלבונים ליום .

 

המחקרים הקליניים למעשה בדקו רק פרמטרים מסוימים הם בדקו פרמטרים של  השפעה של  צריכת סויה על מרקרים הורמונליים ועל השפעה של רקמות תלויות אסטרוגן , הפרמטר שנבדק ברוב המחקרים היה רמות  אסטרוגן בסרום וכמו שאנחנו רואים רוב המחקרים לא הראו השפעה של צריכת איזופלבונים על העלאה או הורדה של רמות אסטרוגן בסרום .מיעוט המחקרים הראה דווקא ירידה בכמות האסטרוגן ומחקר אחד ראה עלייה ברמות.

 מה למעשה המסקנה שנגזרה מהמחקר הזה ,  התוצאות מצביעות על כך שיש מחסור בהוכחות שמראות שצריכת סויה מגבירה סיכון של סרטן השד או הישנות שלו . וזה ממצא חשוב בהינתן המחלוקת הסוררת סביב סויה וסרטן השד .לא נראה שסויה משפיעה על רמות אסטרוגן בסרום או משרה אפקטים דמויי אסטרוגן ברקמות מטרה . מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך שצריכת סויה גבוהה כזאת המאפיינת את התזונה היפנית המסורתית יכולה להיות בעלת אפקט מגן מפני התפתחות של סרטן השד וכמו כן בפני הישנות או תמותה ממנו ,למרות שדרושים מחקרים קליניים נוספים בשביל לאשר את אותו קשר הפוך שראו . עד שיש מידע נוסף שתומך בבטיחות מומלץ לנהוג בזהירות בכל הקשור לתוספי תזונה של איזופלבונים  ולא לגבי כל איזפלבונים אלה רק לגבי תוספי תזונה של איזופלבןנים במינון גבוהה בחולות סרטן השד.

צריכת סויה בילדים …

האם סויה גורמת להתפתחות מינית מוקדמת .?

 הרקע לאותו חשש שעלה  מאוד דומה לרקע שעלה חשש לסויה וסרטן השד מדובר במספר מחקרים אין ויוו ואין ויטרו שהראו  באמת חשש לבעיות בהתפתחות מינית . מחקרים בבני אדם לא אוששו את החשש הזה אז אפשר להירגע. סויה לא גורמת להתפתחות מינית בילדים . לעומת זאת צריכת סויה בילדות ככל הנראה היא זאת שמשרה אפקט מגן במיוחד מפני היארעות סרטן בבגרות.

5 מתוך 6 מחקרים שבדקו את ההשפעות על צריכת סויה בילדות שצריכת סויה גבוהה בילדות אותם הם הגדירו צריכה של מנה עד4 מנות לפחות של מנות סויה בשבוע. הם מצאו בהשוואה לצריכת סויה נמוכה יותר שהייתה קשורה לאפקט מגן יותר ומשמעותי ביחס להיארעות סרטן שד בבגרות.

מהם המנגנונים שבהם ההשפעה אנטי סרטנית הזאת יכולה לקרות אז כאמור בנוסף לאותם מנגנונים הורמונליים אם הזכרנו קודם את השפעה אנטי סרטנית של רצפטור מסוג בטא אליו יש זיכה גדולה יותר של איזופלבונים האיזופלבונים גם מורידים את סינטזת- מעכבים את סינתזת האסטרוגן, לעומת זאת מעלים את הסרום הורמון כלומר נותנים לפחות אסטרוגן חופשי לנוע בדם.

כמו כן יש גם מנגנונים לא הורמונליים עיכוב של אנגיוגנזה יצירת כלי דם לגידול. עידוד של אפופטוזיס בין היתר על ידי עיכוב של טירוזין קינז כמו כן איזופלבונים הם גם אנטי אוקסידנטים. חשוב לציין שהסרום מכיל פיטוכימיקלים נוספים בעלי תכונות מובהקות כאנטי סרטני ובניהם מעקבי פורטיאזות וחומצה פיטית.

 עכשיו אנחנו רגילים לחשוב עליהם בתור אנטי ניוטריינטים אבל יש להם ערך נוסף בתור רכיבים אנטי סרטניים.

אני אסכם את המאמר על הדרך שבו הוציאה אמריקן קנסר סוסייטי שימו לב כבר בתחילת 2012 הנחיות לשורדי מחלת הסרטן.

 "הראיות הנוכחיות לא מצביעות על כך שצריכת מוצרי סויה משרה אפקטים שליליים  בכל הקשור להישנות ותמותה מסרטן השד.

לגבי תוספי איזופלבונים לא היו בשימוש שכיח באותם אוכלוסיות שנחקרו לכן הראיות בנוגע לאותם אפקטים של תוספים הם יותר מוגבלות.

3 מחקרים אפידימיולוגים גדולים לא מצאו השפעות שליליות של צריכת סויה על הישנות ותמותה מסרטן השד. בין אם נצרכו כשלעצם ובין אם נצרכו עם שילוב של תרופת טומוקסיפן.  ויש אפילו פוטנציאל לאותם מזונות סויה להשרות אפקט סינרגיסטי עם התרופות טומוקסיפן.

2 מאותם מחקרים התמקדו באוכלוסייה בארצות הברית ואף כללו שימוש בתוספי איזופלבונים חשוב לומר שזה נראה לנו מוזר ,מסתבר שאיזופלבונים נמצאים בשימוש יחסית פופולרי בקרב חולות סרטן השד  מתוך אמונה שהם יכולים לעזור במניעת הישנות ולכן באמת יש את הנתונים האלה . גם אם לא רבים אך אלו נתונים קיימים .

עוד בתחילת 2012 אמריקן קנסר סוסייטי הוציא גם הנחיות למניעת סרטן השד התייחסותו שם.

"סויה מכילה מספר פיטוכימיקלים כולל איזופלבונים שהם בעלי תכונות דמויות אסטרוגן חלשות שיכולים לעזור בלהגן מפני סרטנים תלוי הורמונים . יש ראיות הולכות ומצטברות שצריכת מזונות סויה מסורתיים כגון טופו וכדומה, יכולה להוריד את הסיכון לסרטן השד סרטן הערמונית ורירית הרחם. ויש כמו כן ראיות לכך שהם יכולים להוריד סיכון לסרטנים אחרים".

"לפי הראיות שיש לנו היום התגובה צריכה להיות חיובית כלפי צריכת מוצרי סויה כאמור הצריכה שלהם היא בטוחה , יתכן שצריכה גבוהה שאופיינית לתזונה יפנית גם בצריכת מזונות סויה מסורתיים יתכן אפילו שהיא בעלת אפקט מגן בהיארעות הישנות בתמותה של מחלת הסרטן".

לגבי תוספי איזופלבונים אין לנו עדיין מספיק מידע .

הסויה זוכתה מאשמה מזמן.

רק בריאות

שלכם אנטוניו 

תחום התמקצעות של אנטוניו, סרטן והשפעת התזונה על שלבי המחלה. אנטוניו חוקר את מחלת הסרטן יותר משלושה עשורים.

מוקד הזמנת תורים – 03-5711999

 

קידום אתרים אורגני לאוס בניית אתרים

השאר/י פרטים ואחזור אליך בהקדם

מוזמנים להתקשר 0526645548